החלטה בתיק עמ"ת 15457-05-12

העורר, יליד 1981, עומד לדין בבית משפט השלום באשקלון.

בכתב האישום 16 אישומים. בכל אחד מהאישומים מיוחסות לעורר עבירות של פריצה לרכב, חבלה במזיד לרכב ופירוק חלקים מרכב.

על פי הנטען, במהלך שלושת הימים מ- 2.3.12 ועד 5.3.12 העורר גייס עימו 2 קטינים כבני 16 ובאופן שיטתי הוביל אותם ב- 16 הזדמנויות ל- 16 כלי רכב חונים במקומות שונים בעיר אשקלון, שם הנחה אותם לפרוץ את המכוניות ולפרק מהם חלקים שונים.

העורר ושני הקטינים ביצעו על פי הנטען את אותם הפריצות והגניבות אחת לכמה שעות במהלך שלושת הימים הנ"ל.

במקביל להגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את העורר עד לתום ההליכים.

לאחר שהוסכם דבר קיומן של ראיות לכאורה וכן קיומה של עילת מעצר הורה בית משפט השלום לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר ובמסגרת זאת בחן שירות המבחן חלופת מעצר שהוצעה בבית הוריו של העורר באשקלון בפיקוחם ובפיקוח רעייתו.

שירות המבחן, בתסקיר המעצר, מצא רמת מסוכנות ניכרת בעורר דנן וקצינת המבחן חיוותה דעתה כי החלופה המוצעת לא תיסכון להפגת מסוכנותו. עוד הוסיפה קצינת המבחן כי בעניינו של עורר זה אין מקום כלל לבחון חלופת מעצר המצויה בתחומי העיר אשקלון, זירת העבירות הכל כך מרובות הנטענות נגדו והמוכחות כאמור לכאורה.

בהחלטה מיום 25.4.12 החליט בית משפט השלום (כב' השופטת נגה שמואלי מאייר) כי החלופה המוצעת לא תיסכון להשגת עילת המעצר והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו.

בית משפט השלום הוסיף וציין בשולי ההחלטה כי אם יעלה בידי העורר להציע חלופת מעצר מרוחקת מהעיר אשקלון ניתן יהיה לשוב ולעיין בו בגדרו של עיון חוזר.

כנגד ההחלטה האמורה, הוגש ערר זה שבפני.

לטענת ב"כ העורר מן הדין היה שבית המשפט קמא לא יאמץ את האמור בתסקיר המעצר, ועל אף הדברים הנחרצים הכלולים בו, יורה על שחרורו לאותה החלופה בבית הוריו באשקלון.

ב"כ העורר טוענת כי העורר נעדר הרשעות פליליות, כי משפחתו נורמטיבית וכי הוריו יכולים לשמש חלופה מתאימה למעצרו.

לאחר שעיינתי בהחלטות בית משפט השלום, בתסקיר המעצר המפורט ובשאר החומרים שבתיק קמא, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטת בית משפט השלום.

העבירות המיוחסות לעורר כנטען בכתב האישום וכמוכח לכאורה מעלות על פני הדברים מסוכנות של ממש.

מסוכנות זו צפה ועולה נוכח האינטנסיביות הבלתי פוסקת בה עסק העורר בביצוע העבירות המיוחסות לו, בעובדה כי רתם לביצוע מזימתו זו שני קטינים בני 16 וכן בעובדה כי פיתח דפוס שיטתי של עבירות פריצה לרכבים וגניבת חלקי חילוף בדרך המעידה על תכנון ומטרה ברורים.

אכן, המדובר בעבירות המסווגות כעבירות רכוש, אולם הצטברות הנתונים האמורים יחדיו מגבשות בעניין זה עילת מעצר מובהקת כפי שציין בצדק בית משפט השלום.

החלופה שהוצעה נבחנה בפירוט וביסודיות רבים על ידי קצינת המבחן ונימוקי התסקיר בדבר אי נאותות החלופה הגיוניים ביותר ומתבקשים מאליהם.

צדק בית משפט השלום באמצו את ניתוח הדברים המפורט בתסקיר ואת המלצת התסקיר בדבר אי נאותות החלופה.

לאור כל זאת, לא מצאתי נימוק או טעם שיצדיקו התערבות בהחלטת בית משפט השלום.